החלטה בתיק ב"ש 90292/06

1.          לפני ערר על החלטת בית-משפט השלום בתל-אביב מיום 14.11.2005, לפיה נקבע כי יש ראיות לכאורה כנגד העורר בעבירות על סעיפים 428 רישא ו-192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"), וכפועל-יוצא מכך, נאסרה יציאתו של העורר מן הארץ והוא חוייב להפקיד את דרכונו במזכירות בית-המשפט.

            העובדות הצריכות לעניין:

2.          צבי בארנבוים (להלן: "המתלונן"), הינו בעל שליטה בחברת "SPL תוכנה בע"מ".

3.          שאול אשכנזי (העורר),  הינו בעל 30% ממניות החברה ודירקטור בה ושימש בעבר כמנכ"ל החברה, עד שפוטר מתפקידו על-ידי הדירקטוריון בתאריך 16.6.2004.

4.          ממועד פיטוריו של העורר ובמהלך שנת 2005 היה סכסוך עסקי בינו לבין המתלונן בנושאים הקשורים לאופן ניהולה של החברה. במהלך תקופה זו אף ניהלו השניים משא-ומתן בנוגע לרכישת מניותו של העורר על-ידי המתלונן, אולם התגלעה ביניהם מחלוקת בנוגע לשווי המניות, והמתלונן סירב לרכוש מניותיו של העורר במחיר שדרש עבורם.

5.          על רקע הסכסוך, נטען בכתב-האישום כי בראשית אוקטובר 2005, קשר הנאשם 1 (העורר) עם נאשמים 2 ו-3 (להלן: "אורן" ו- "ציון"), להפחיד את המתלונן למען ירכוש מהעורר את מניותיו, במחיר רצוי לעורר, זאת על-ידי הצגת אורן וציון כרוכשי חלק ממניות העורר בחברה ואיומים בפגיעה בגופם ובפרנסתם של העובדים, אף בפיטוריהם.

6.          במסגרת הקשר ולשם קידומו, התנהגו הנאשמים 3-1, ביחד עם נאשם 4, בפעולות שיש בהן כדי להטיל אימה על המתלונן ועובדי החברה, התנהגו באופן שהיה בו כדי לאיים על המתלונן בפגיעה בגופו או בבני משפחתו וכן בפגיעה בפעילותה השוטפת של החברה, והכל כפי שיפורט להלן.

7.          בהתאם, ביצעו אורן וציון ביום 2.10.2005 שיחות טלפון רבות למתלונן, בהן דרשו ללא הצלחה כי יפגוש בהם בנוגע לעורר. ביום 6.10.2005 ניסו אורן וציון להתלוות לעורר ולהשתתף בישיבת דיריקטוריון של החברה במשרדי עורכת-דינה, והוצאו משם. הם נקטו נימה תוקפנית, הסתובבו מחוץ לחדר הישיבה באופן מאיים. לאחר מכן נכנסו אורן וציון לחדרו של המתלונן בו הסתגר האחרון ואמרו לו, תוך תנועת יד מאיימת, כי יתנהג יפה לשותפיו החדשים. הם עזבו לאחר שביקש להזמין משטרה.

8.          בצהרי אותו יום הגיעו העורר, אורן וציון, למשרדי החברה באור-יהודה. המנכ"ל סירב להיפגש עימם. אורן וציון איימו על המנכ"ל בנוכחות העובדים כי הם הבעלים החדשים של החברה וכי יפטרו את כל העובדים.

כך גם הודיעו בהמשך העורר עצמו, אורן וציון לעובדים, כי הם מפוטרים. לאחר מכן נסעו השלושה למשרדי חברת "סאטקום", בשליטת המתלונן, הציגו עצמם כבעלי מניות וחברי המתלונן. המנכ"ל שם נפגש עימם.

9.          בעקבות אלו, הציב המתלונן שמירה על ביתו. העורר, אורן וציון שלחו לביתו פרחים. כשסירב השומר לקבלם, עמדו על השארת כרטיס ברכה, בו נאמר, בין השאר: "מקווים שתדע למצות את החיים במלואם.... מאורן וציון השותפים החדשים". ציון אף התקשר לבית המתלונן ושוחח עם בנו הקטן בן ה-3.

10.        ביום 9.10.2005 הגיעו העורר, אורן וציון, למשרדי החברה באור-יהודה, מלווים לבקשת אורן בנאשם 4 (להלן: "צ'יקו"). הללו השתלטו על המשרדים, נהגו באיום על העובדים ומנעו מהם לבצע עבודתם, והכל בכוונה להפעיל לחץ על המתלונן לרכוש מניותיהם במחיר גבוה.

תחילה דפקו וטלטלו בפראות הדלתות שננעלו בפניהם בהוראת המנכ"ל, שוטרים שהוזמנו איפשרו את כניסתם ועזבו המקום לאחר שקבעו כי מדובר בסכסוך אזרחי. אחר-כך הושיבו אורן וציון את העורר בכס המנכ"ל, העורר השתמש במחשבו האישי וענה לשיחות טלפון שהגיעו למשרד. לדרישת אורן, השאיר המנכ"ל את מפתחות רכבו ואת הרכב לשליטתם, והכל מחמת פחדו מהם.

11.        במהלך שהותם קיימו אורן וציון שיחות טלפון, מהן ניתן להבין שהם עוסקים בגביית חובות וקשורים עם עבריינים, טענו כי המתלונן גנב וחב להם כסף ועדיף למי שחייב להם, כאמור, להתאבד, אם אינו מגיע עימם להסדר. כן הבהירו כל ארבעת הנאשמים למנכ"ל, כי יש להם "תיקים" על המתלונן, מכירים הם את מקום מגוריו ואת בית-הקפה בו הוא נוהג לשהות, כן ידועים להם פרטי מגוריו של הדירקטור טננבוים וחבריהם מלוד עברו להתגורר שם.

המשיבים עברו בין חדרי העובדים, צעקו, נתנו להם הוראות, נגעו בחפציהם האישיים, ואחד מהם הרים באוויר את העובד יעקבי במכנסיו.

כתוצאה מהמעשים ומפחדם התקשו העובדים לפי כתב-האישום לבצע את עבודתם, והפעילות בחברה לאותו יום שובשה.

12.        צ'יקו סיפר כי הוא מתאמן בבושידו והפגין יכולותיו בכך.

13.        כאשר הדירקטור בר נס אמר לעורר כי אינו בעל הבית, התקרב אליו אורן ודרש ממנו בנימה מאיימת להתנצל ולמחוק את החיוך, ולא להסתכל עליו כשהוא, אורן, מדבר אליו.